#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 'א&quot;ר נחמן אמר רב ראה אחד ששחט אם ראהו מתחלה ועד סוף מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו' במאי עסקינן ומאי קמ&quot;ל?	"בסתמא - יכול לאכול משחיטתו דרוב מצוים אצל שחיטה מומחים הם, כמו ששנינו שמצא תרנגולת שחוטה בשוק מותר לאכלה.<p dir=""rtl"">הכי כשיודע להדיא שאינו יודע הלכות שחיטה - אם ראה את השחיטה מתחילה ועד סוף ויודע ששחט כדין פשיטא יכול לאכול, וחידש רב שלא די בראית סימן אחד, ולא אמרינן מדאת הראשון שחט טוב אף את השני, דדילמא איתרמי ליה .</p><p dir=""rtl"">[לעיל ט. חידש רב יהודה אמר שמואל שאפ' שחט בפנינו ב' או ג' פעמים כדין, גם א&quot;א לסמוך שעכשיו שחט טוב, דילמא איתרמי ליה.]</p>"	חולין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 'הכל שוחטים... חוץ מחש&quot;ו שמא יקלקלו' מדוע תני יקלקלו ולא תני קלקלו?	אמר רבא זאת אומרת אין מוסרין להן חולין לכתחילה.	חולין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 בעא מיניה רב דימי בר יוסף מרב נחמן האומר לשלוחו צא ושחוט והלך ומצא שחוט, צא ותרום ומצא תרום, האם יכול לאכלו ומדוע?	לא אמרינן (בדאורייתא) חזקה שליח עושה שליחותו וכאן שרואה שחוט ותרום יש לחשוש שמא אחר שחט או תרם, בשחיטה רוב מצוים אצל שחיטה מומחים הן ואפ' אחר שחט יכול לאכלו, אבל בתרומה אם אחר תרם הוי תורם שלא מדעת ואין תרומתו תרומה.	חולין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 האם בעינן כוונה בשחיטה וכיצד סתמה משנתנו וכיצד הלכה?	"זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה ר' נתן הכשיר דלא בעינן כוונה בשחיטה וחכמים פוסלין.<p dir=""rtl"">אמר רבא מתניתין שהכשירה שחיטת חש&quot;ו היא כר' נתן ולא כחכמים, וכן פסק רבא הלכה כר&quot;נ.</p>"	חולין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 הרי שאבדו גדייו ותרנגוליו ובא ומצאן שחוטים (בבית, באשפה ובאשפה שבבית) האם יכול לאכלם (למסקנא לביאור רנב&quot;י בברייתא) ומדוע?	"מצאן בבית - לכו&quot;ע יכול לאכלם שרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם, <p dir=""rtl"">באשפה שבשוק - ודאי אינו יכול לאכלם (דדלמא זרקו אותם שם מפני שהתנבלו וכד'), </p><p dir=""rtl"">באשפה שבבית - ר' יהודה אסר דאדם עשוי להשליך נבלתו באשפה שבבית, ור' חנינא בנו של ריה&quot;ג התיר שאין אדם משליך נבלתו באשפה שבבית.</p>"	חולין יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 קטן האם יש לו מעשה, מחשבה, מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו?	"מעשה יש לו ומחשבה אין לו, כדתנן &quot;האלון, הרימון והאגוז שחקקום תינוקות למוד בהן עפר או שהתקינום לכף מאזנים, טמאין, מפני שיש להן מעשה ואין להם מחשבה&quot;. מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו לחומרא ודאי אמרינן ולכן העלו פירות לגג והפכו בה עם הטל אר&quot;י שהם מוכשרים.<p dir=""rtl"">ר' חייא בר אבא אמר שהסתפק ר' יוחנן האם מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו מועיל מדאורייתא ואפי' לקולא {כגון דקאי עולה בדרום והעבירה לצפון שאין זה מעשה מוכח דניתן לומר שלא היה לו שם מקום} או רק מדרבנן, ורב נחמן בר יצחק מתני שר' יוחנן הסתפק אף במעשה גמור אם הוא דאורייתא או דרבנן ופשט מעשה גמור יש להם מדוארייתא, מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו רק מדרבנן.</p>"	חולין יב.		
